חיות המחמד שלנו

מי הן חיות המחמד שאנו מגדלים?

בגידול חיות מחמד אנו נוטים להתייחס אליהן כאל "בני אדם" ואנו "חוטאים" בהאנשה שלהן.  מסיבה זו ומסיבות היסטוריות שונות אנו מגדלים את חיות המחמד כאילו היו בני אדם, כאילו היו  "ילדים" שלנו. פן אחד של צורת הגידול שלנו הוא הדאגה, החיבה ואהבה שאנחנו מעניקים לבעל החיים. אבל הפן השני הוא ההתעלמות שלנו מהעובדה שבעצם מדובר בחיות בר, התעלמות הגורמת לשיטת הגידול שלנו להיות לא מתאימה. בפוסט זה אנסה לשכנע אתכם שחיות המחמד שאותן אנו מגדלים הן בעצם חיות בר.
 

ביות בעלי חיים הוא תהליך ארוך ואיטי, המבוסס על הכלאות מכוונות המדגישות את התכונות הרצויות למביית ומעלימות את התכונות הפחות רצויות. בתהליך זה משתנה חיית הבר בהדרגה עד שהיא הופכת למבויתת. ככל שהביות נמשך מספר דורות רב יותר, כך הולך וגדל המרחק הגנטי והשוני בין חיית הבר לחיה המבויתת. 

ביות בעלי החיים החל עם ביות הכלב והחתול. ביות זה נמשך עשרות אלפי שנים, שינה את חתול הבר ואת הזאב בצורה קיצונית והפך אותם לבעלי חיים מבויתים  אשר מלווים את האדם ומותאמים לחיים במחיצתו. למרות תהליך הביות הארוך, כלב הבית  וחתול הבית עדיין אינם מוגדרים כמין ביולוגי נפרד –  הם שייכים למין הביולוגי שממנו בויתו והם יכולים להזדווג עם חתול הבר ועם הזאב ולהעמיד צאצאים פוריים.

 

את בעלי החיים שאנו מגדלים כחיות מחמד אפשר לחלק לשלש  קבוצות עיקריות:

1) בעלי חיים שעברו  ביות לפני אלפי שנים –  בקבוצה זו נמצאים רק הכלב והחתול, אשר בויתו לפני אלפי שנים. הייחוד של הכלב ואולי גם של החתול (המומחים עדיין מתווכחים על הדרך שבה בוית החתול) הוא בכך שאלה שני בעלי היחידים שעברו  ביות "מרצון" ולא ביות "כפוי".

2) חיות מחמד שעברו ביות קצר טווח – בקבוצה זו נכללות חיות מחמד מקובלות (ארנבונים, חולדות, מריונים, תוכים, פינקים, יונים ועוד), שעברו ביות קצר יחסית  – בין כמה עשרות שנים לכמה אלפי שנים. רובן לא עברו שינוי גנטי משמעותי ובעצם אינן שונות מאבותיהן, חיות  הבר.

3) חיות בר – בעלי חיים שאנו מגדלים תקופה קצרה יחסית –  יעלים, צבאים, נמיות, חמוסים, נחשים, צבים, לטאות וחסרי חוליות שונים. כל אלה הן  חיות בר לכל דבר.

 

 נקודת המוצא שלי בגידול בעלי חיים  היא כי אחזקה בשבי של שתי קבוצות בעלי חיים אלה – חיות מחמד שעברו ביות קצר טווח וחיות בר – אינה שונה משמעותית ובעצם מדובר באחזקת חיות בר לכל דבר. כלומר, בצורת הגידול של חיות המחמד, כמו התוכי או האוגר, יש להכיר את אורח חייהן וצורכיהן הבסיסיים בטבע  ולגדל אותן בהתאם, בדיוק כאילו אנחנו מגדלים חיות בר כמו עיט ושימפנזה.

 

בגידול בעלי חיים בשבי אנו לוקחים חיית בר ושוללים ממנה את חופש הבחירה. אנו קובעים עם מי היא תחלוק את הכלוב, באיזו סביבה היא תחיה, מה יהיה מזג האוויר שאליו היא תהיה חשפוה, מתי ומה היא תאכל, מה יהיה סדר היום שלה, עם מי היא תתרבה, מה יעשו בצאצאים שלה..... ועוד.  בנוסף, כאשר חיית המחמד חיה בבית הספר או במוסד טיפולי כל שהוא, אנו מוסיפים לה "פעילות", שסביר להניח שבטבע היא אינה נחשפת אליה – ליטוף, החזקה ביד, העברה ממקום למקום, נסיעה ברכב ותצפית עליה.

 

במצב זה, שבו אנו בעצם שולטים שליטה מוחלטת על בעל החיים, חובתנו לזכור –  כל יום, כל שעה  וכל רגע –  כי בעלי החיים שאותם אנו מגדלים בפינות החי שלנו הם בעצם חיות בר לכל דבר. בעלי חיים אלו תלויים בנו ועלינו מוטלת החובה ללמוד איך נכון לגדל אותם ואיך להעניק להם את הרווחה המקסימלית.

 

אתם מוזמנים להצטרף:

* הצטרפו לקהילת איגוד גני החיות בפייסבוק - קהילה תוססת ופעילה! 

* בקרו באתר האינטרנט הראשוני של האיגוד: www.pinotchai.co.il